top of page

לשלוח ניוזלטר ומסרונים בלי להסתבך עם חוק הספאם

אין ספק שאחד האתגרים המשמעותיים של האדם במאה ה21 הוא תופעת ריבוי המידע והתוכן, ועומס של פרסומים ותכנים שיווקיים שמתמוטט עלינו כל אימת שאנחנו מפנים מבטנו אל המסך הכחול.


כדי לנסות למגר ולהפחית את הפרעת הקשב הקולקטיבית יש מדינות שמחוקקות חוקים הנוגעים למרחב האישי הוירטואלי של כל אחד מאיתנו. בישראל, נכון לימי כתיבת שורות אלו, כל מפרסם, בעל עסק או כל אדם שיוצר תקשורת וירטואלית ישירה עם צרכנים חייב להכיר על בוריים לפחות שני חוקים משמעותיים - החוק להגנת הצרכן, וחוק הספאם.

במקרה של עבירה על החוק, המפרסם חשוף לתביעה אזרחית על סך 1,000 ש״ח ויותר עבור כל פניה, וזאת בלי שהצרכן נדרש להוכחת נזק. תכפילו את זה במספר הפניות בחודש, תכפילו את זה במספר המענים, וקחו בחשבון תביעה ייצוגית או פלילית בגין עבירות חמורות יותר - קנס לא נעים ומאוד מיותר שאפשר להמנע ממנו על ידי שמירה על החוק.

לטובת מי מאיתנו שמשתמש בערוצי שיווק ישירים, כמו מייל, הודעות sms, וואטספ, או המסנג׳ר של פייסבוק ואינסטגרם, יצרתי סיכום של עיקרי החוק. אינני עורכת דין ואין לי הסמכות לייעוץ. המידע אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי, ולהבהרות נוספות אנא פנו לעורך דין העוסק בתחום.



אז על מה חל חוק הספאם?


חוק הספאם חל על שליחת תוכן שיווקי בהודעות sms, דואר אלקטרוני, פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטית (שיחות טלפון עם הודעות מוקלטות), מסנג׳ר בפייסבוק ובאינסטגרם וכו׳.


חוק הספאם אינו חל על שיחות טלפון עם נציג שירות (טלמרקטינג), שליחת דואר פיזית, חלוקת עלונים בתיבות דואר, וכמובן - פרסום מודעות באופן ציבורי בשלטי חוצות, בגוגל, באתרים ורשתות חברתיות, בעיתונים ומגזינים.


תוכן שיווקי הוא שם כולל להצגת מוצרים ושירותים, הצעה לרכישה, הצגת הטבה, ותוכן שנועד לחזק תדמית חיובית של מפרסם בעיניי הצרכן. כמו כן - בקשת תרומה, תעמולה או השפעה על דעה. הנה כמה דוגמאות לתוכן שיווקי:

ניוזלטר עם קישור למאמר בבלוג המשוייך לעסק - פרסומת.

הודעת ״חג שמח״ ״שנה טובה״ ו״שבת שלום״ מאת מפרסם לצרכן - פרסומת.

מסמך עם טיפים או מידע מקצועי, שמופיע עליו הלוגו של החברה - פרסומת.

ניוזלטר שמציג את פעילויות העמותה במהלך השנה - תרומה.

מאמר דעה לגבי החלטות הממשלה בקשר לחלוקת תקציבים - תעמולה.

שיחת טלפון מ״קבר רחל״ שמציע להתפלל עבורך בעבור סכום כספי - תרומה.

מאמר שנועד להשפיע על עמדות או להפיץ רעיונות - תעמולה.

לתשומת לבכם - על פי החוק להגנת הצרכן - פרסום שקרי או מטעה הוא בכל מקרה אסור, גם בערוצי השיווק הציבוריים שלא חל עליהם חוק הספאם.


תוכן תפעולי שאינו תוכן שיווקי - נניח קישור לאיפוס ססמא, שליחת חוזה התקשרות, קבלה, וכדו׳ עליו לא חל חוק הספאם אבל כן חל חוק הגנת הצרכן - כמו שמירה על פרטיות הצרכן ואיבטוח מסד הנתונים.


במסגרת החוק להגנת הצרכן, מפרסם שמחזיק מסדי נתונים של לקוחות, יכול להדרש להסביר איך הוא קיבל את הפרטים. כל מאגר שמכיל ומעבד פרטי לקוחות חייב להיות שמור ומאובטח. כן, זה תקף גם לטלמרקטינג. זכות הצרכן לדרוש לדעת מאיפה הגיעו למספר שלו ולבקש להסיר אותו מהרשימה.

העובדה שיש למפרסם רשימת לקוחות שכוללת פרטי התקשרות אינה נותנת לו את הזכות לשלוח להם תוכן שיווקי. הזכות ניתנת רק כאשר הצרכן הביע הסכמה מפורשת, מראש ובכתב לקבלת חומרי שיווק ספציפיים בערוצי ההתקשרות הספציפיים.


ההחרגה לכלל הזה היא במקרה של תרומה או תעמולה, ואז אין חובה להבעת הסכמה מראש אך כמובן יש חובה לאפשר הסרה בדיעבד במקרה שהצרכן מבקש זאת.



איך אפשר לקבל הסכמה לגיטימית לקבלת תוכן שיווקי?

  • תיבת סימון - ״אני מאשר קבלת חומר שיווקי במייל, טלפון, יונת דואר וכו׳..״

  • טופס אישור תנאי שימוש הכולל סעיף של הסכמה לשימוש בפרטי הקשר לקבלת חומר שיווקי.

  • מותר להתנות מתן הסכמה מפורשת כזאת כתנאי לקבלת הטבה מסויימת.

  • באחריות המפרסם לשמור הוכחה ותיעוד בכתב של הסכמת הצרכן לקבלת התכנים.

  • גם הבעת הסכמה בטלפון יכול להחשב להוכחה כאשר יש תיעוד מתומלל ומוקלט.

  • חובה לאפשר לצרכן להתחרט בכל שלב על ידי פניה באותו אמצעי התקשרות בו קיבל את התוכן.

  • בכל פניה, על המפרסם לציין את שמו, מענו ודרכים ליצור עמו קשר.

  • בשליחת ניוזלטר עם תוכן שיווקי, (כמובן לאחר קבלת אישור של הצרכן) יש לציין בכותרת המייל בהתאמה - פרסומת / תעמולה / תרומה. החוק הזה לא תקף בשליחת הודעת sms.

  • עם זאת, במסרונים עדיין צריך להופיע שם המפרסם ומענו, ופרטים ליצירת קשר איתו, וגם אפשרות לשלוח הודעת סירוב בsms לאותו מספר או למספר אחר. קישור להסרה מרשימת התפוצה אינו מספיק, מכיוון שדרך ההסרה צריכה להיות זהה לדרך שליחת המסר. מלבד זאת, אין כל סיבה שהצרכן יסתכן בלחיצה על קישור ממפרסם לא מוכר.


יש חברות שמציעות רכישה של רשימות לידים מתחומים מסויימים. אני ממליצה להתייחס בחשדנות לרשימות האלו ולבדוק היטב את התוקף החוקי שלהן. גם שיתופי פעולה בסגנון של מיזוג רשימות לידים עשויות להיות בעייתיות מכיוון שהסכמה לקבל תוכן שיווקי בתחום ספציפי ממפרסם אחד אינה תקפה על תוכן שיווקי אחר ממפרסם אחר, גם אם הם בתחומים דומים, משיקים או משלימים.

החוק מאפשר לכל מפרסם לפנות באופן חד פעמי לבתי עסק עם הצעה לקבלת תוכן שיווקי. על ההודעה הזאת אסור להכיל תוכן שיווקי או להיות פרסומת בעצמה.


במקרה שמדובר בעמותות השולחות תוכן שיווקי הנחשב תרומה או תעמולה - מותר לפנות גם לאנשים פרטיים ולא רק לבתי עסק.



בנימה אישית, שני דגשים -

הראשון - זכרו ששמירה על מוסכמה של ניקיון המרחב הוירטואלי היא לטובת כולנו. נסו לראות איך אתם יכולים לכבד את רצון הלקוחות שלכם ולאפשר להם באמת לבחור את אופי ומינון הקשר בינכם. התעניינו באמת בלקוחות שלכם ובאיך הם חווים את התוכן השיווקי שאתם שולחים להם.


הדגש השני - היזהרו. גם אם הניוזלטר שלכם רץ כבר תקופה והמסרונים שאתם שולחים מביאים לקוחות מרוצים. יש ברשת תובעים סדרתיים מנוסים, שפועלים הן מתוך תחושת שליחות ורדיפת צדק והן מטעמים של רצון להרוויח כסף קל. בשני המקרים מערכת המשפט פועלת לטובתם ולא לטובת המפרסמים, ואין אבחנה בין עסק גדול ומרוויח לבין עסקים קטנים בתחילת דרכם. לעיתים הם יחכו לצבור מספר הודעות לפני שיגישו תביעה. לעיתים הם ישלחו מכתב התראה והצעה להסדר ולפעמים יתבעו מיד. היו ערניים, התייעצו, בדקו הן את עצמכם והן את המפרסמים שלכם, פעלו כחוק, אל תלכו על הגבול האפור ואל תקחו סיכון.


כמו בכל חוק בישראל, אי ידיעת החוק אינה פוטרת מעונש. אז טוב שהגעתם לכאן.


1,951 צפיות0 תגובות

פוסטים קשורים

הצג הכול

コメント


bottom of page